אז למה הוא מתנהג ככה? על התנהגויות של ילדים על הספקטרום האוטיסטי

אז למה לכל הרוחות הוא מתנהג מתנהג ככה? 

כבר שנים רבות אני עובדת עם משפחות לילדים על הספקטרום האוטיסטי. חלקן מגיעות אלי בשלב ראשוני בו הקשיים עדיין לא לגמרי ברורים ואבחנה עדיין לא ניתנה, חלקן להתייעצות תרופתית בשל סמפטומים שאינם משתפרים ואחרות בצמתים של שינוי והתפתחות. לעתים קרובות אני שומעת את המשפט: "אבל למה הוא מתנהג ככה?" "למה הוא עושה את זה?" כאשת מקצוע אני עוזרת להורים לנסות ולהבין את ההתנהגות של ילדיהם. בניסיון לתת תשובות להורים, אני מתבססת על ידע הנמצא בספרות המקצועית, ניסיוני בתחום והנסיבות המיוחדות שכל ילד ומשפחה מביאים עמם. עם השנים שמתי לב שישנן שאלות נפוצות החוזרות על עצמן  ולכן אני מקדישה את הפוסט הזה לכמה מהן.

למה הוא לא יוצר קשר עין?

יכולות להיות סיבות רבות. יש הבדל בין ילדים שלא למדו כיצד להשתמש בקשר עין למטרות תקשורת, ובין ילדים הנמנעים  מיצירת קשר עין באופן אקטיבי. הילדים שלא למדו, הם אותם ילדים שאינם מפיקים משמעות תקשורתית מקשר עין שיוצר עמם מישהו אחר, ולכן גם אינם מסגלים לעצמם את הצורך להישיר מבט בכדי לקבל מידע שכזה. כמו כן, השילוב של תקשרות מילולית עם לא מילולית הינו מאתגר עבור ילדים על הספקטרום, ולכן הרבה פעמים בזמן שהם מדברים הם "שוכחים" את קשר העין. הילדים שנמנעים,  ככל הנראה גם חשים חוסר נוחות סנסורי  הנגרם להם בעת יצירת קשר עין.

למה ילדים עם אוטיזם מכסים את הפנים/אוזניים?

לעיתים הילד מכסה את הפנים בכדי לחסום "עודף" של גירוי סנסורי, כחלק מניסיון ויסות עצמי או כדרך להביע רגשות של חרדה. להרבה ילדים על הספקטרום יש רגישות גבוהה לקולות ורעשים: בכי של תינוק, אזעקה של רכב, הורדת מיים בשירותים, הפעלת שואב אבק. ידיים על האוזניים היא דרך אחת לחסום מעט מרעשי הסביבה. הידים על האוזניים יכולה להיות גם התנהגות נלמדת הקשורה לחרדה מפני גירויים שמיעתיים לא נעימים פוטנציאליים.

למה ילדים עם אוטיזם חוזרים על אותם מילים או משפטים שוב ושוב?

אחד מהביטויים הנפוצים לקשיי התקשורת של ילדים עם אוטיזם זה הנטייה לחזור על משפטים שהם שומעים בסביבתם. מאחר והמרכז במוח האחראי על שפה, מתקשה לייצר שפה ספונטנית ומורכבת, הילד מחקה את מה שהוא שומע בסביבה ומשתמש בזה במקום שפה מקורית משל עצמו. זה מעין מחסן של משפטים מוכנים מראש הנשלפים מידי פעם במשך היום.

מילים חוזרות, אקולליה, מהוות דרך ללימוד שפה עבור ילדים עם אוטיזם. לא פעם הילדים לומדים צבר של מילים במקום ללמוד מילה אחר מילה באופן יצירתי המחובר למשמעות. בנוסף, חזרה על מילים או משפטים לעיתים מסייעת לילדים לעבד מידע ששמעו או משמשת למטרות תקשורת, למשל במקום לומר "כן". אקולליה היא לעיתים שלב התפתחותי אצל ילדים על הספקטרום.  תחילה אין שפה כלל, אחר כך חזרה על מילים  ובהמשך חזרה על משפטים. קלינאי תקשורת המתמחים בתחום, מלמדים ילדים כיצד להשתמש במשפטים החזרתיים באופן הולם ותקשורתי יותר.

למה הרבה ילדים עם אוטיזם לא מדברים בכלל?

הסיבות לכך לא עד הסוף ברורות. דיבור ושימוש בשפה אקספרסיבית דורשים הבנה ושמוש בסמלים. מילים, אחרי הכל, הינן פשוט סמל לדברים, פעולות ומושגים. לעתים, לילדים על הספקטרום, קושי התפתחותי ביכולת זו. ילדים עם קושי ביצוג הסמלי יתקשו בהבנת שפה ושימוש במערכות תקשורת אחרות (שפת סימנים, שפה בתמונות). ישנם ילדים אשר יכולים להבין שפה אבל מתקשים בצירוף הגאים למילים. אם אפשר, מומלץ מאד להשתמש באופני תקשורת חלופיים כמו ג'סטות, תמונות, הקלדה או voice output device  אשר מסייעים בהתפתחות החברתית.

למה הילד שלי הולך על קצות האצבעות?

שאלה טובה. הליכה על קצות האצבעות מופיעה גם במצבים נוירולוגיים והפרעות התפתחותיות אחרות כמו שיתוק מוחין. היא יכולה להיות קשורה לקושי בקורדינציה מוטורית, חולשה בגיד אכילס או בעיה בעיבוד מידע סנסורי. זה יכול להיות גם חלק מסטראואיפיות מוטורית האופיינית לילדים על הספקטרום או נסיון להפחית גריית יתר סנסורית הנגרמת מהנחת כל כף הרגל על הקרקע.

 ולמה הוא מנפנף בידיים?
לילדים עם אוטיזם תנועות מוטוריות חזרתיות ותנועות סטראוטיפיות כמו נפנופי ידיים, קפיצות או תנועות עם הראש. התנועות האלה הן לעתים ביטוי לרגשות בעצמה גבוהה כמו התרגשות, שמחה או תסכול. תופעה דומה ניתן לראות בתינוקות אשר די מהר "גודלים" מההתנהגות הזו ומשאירים אותה מאחוריהם. יתכן גם שהתנועות אינן רק ביטוי לרגשות הנחווים בעצמה גבוהה, אלא גם ניסיון לווסת את הרגש.

אלה מקצת מן התשובות על מקצת מן השאלות. אשמח לשמוע תגובות, ועל עוד מחשבות והשערות  לגבי נושאים אלה.  

ד"ר נועה נבות

פסיכיאטרית לילדים ונוער

www.telechildpsych.com